החלטה בתיק ת"א 33183-03-12

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב, האוסר על ביצוע כל פעולה הקשורה במימוש משכנתא בסך 1,100,000 הרשומה לטובת המשיב על נכס בבעלות המבקשת, עד למתן פסק דין סופי בתובענה שהמבקשת הגישה כנגד המשיב, במסגרתו היא עותרת לקבלת סעד הצהרתי, לפיו המשכנתא בטלה.

1. הרקע הנדרש לבקשה

המבקשת, שפרה ציולקובסקי, קשישה בת 85, הינה הבעלים של הבית שברחוב טוסקניני 11 בפתח תקוה, הידוע גם כגוש 6388 חלקה 280 תת חלקה 2 (להלן: " הנכס"), אותו היא משכירה לצד שלישי, המפעיל בנכס גן ילדים. תמורת השכירות החודשית המתקבלת אצל המבקשת מהווה את מקור מחייתה העיקרי מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי אותם היא מקבלת. המבקשת מתגוררת בגפה בנכס אחר המצוי בבעלותה.

במהלך  חודש יולי 2011 נקלעה חברת זיכיון בע"מ (להלן: " החברה"), שהינה חברה בבעלותו של צבי כהן, חתנה של המבקשת, לקשיים תזרימים. מטעם זה נאלצה החברה ליטול מהמשיב, בנק מזרחי טפחות בע"מ, הלוואת "on call" בסך של מליון ש"ח. המדובר בהלוואה קצרת מועד, שהייתה אמורה להיפרע לאחר רבעון, קרי בחודש ספטמבר 2011.

ככל הנראה, בחודש אוגוסט דרש המשיב מהחברה להעמיד לו בטוחות נוספות להחזר ההלוואה, מעבר לאלה שהיו בידו באותו מועד. בנסיבות אלה פנתה בתה של המבקשת בבקשה כי המבקשת תמשכן את הנכס בסכום של מליון ומאה אלף ש"ח, על מנת להבטיח את החזר ההלוואה שנטלה החברה. בתה של המבקשת ובעלה הציגו בפני המבקשת מצג, שלפיו מדובר בהלוואה שאמורה להיפרע בתוך חודש ימים וכי עם פירעונה על ידי החברה יבוטל גם המשכון על הבית והמצב ישוב לקדמותו.

ביום 10.8.11 חתמה המבקשת על שטר המשכנתא ומסמכים נוספים, לרבות דף גילוי נאות לערב, בפני עו"ד עתי צמחוני, שבאותה עת שימש כבא כוחו של חתנה של המבקשת.

אין מחלוקת, כי המבקשת מעולם לא שוחחה או נפגשה קודם לחתימת מסמכי המשכנתא עם נציג כלשהו של המשיב בקשר למשכון הנכס.

ביום 22.8.11 נרשמה המשכנתא לטובת המשיב.

כשבועיים לאחר מכן, ביום 12.9.11, הגישה החברה לבית משפט של פירוק במחוז מרכז בקשה למתן צו להקפאת הליכים נגד החברה (פר"ק 24929-09-11). יצוין, כי עוד קודם לכן, ביום 11.9.11, הגיש המשיב בקשה דחופה למינוי כונס נכסים זמני על נכסי החברה.

ביום 24.10.11 פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל לצורך מימוש המשכנתא.

ביום 5.1.12 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד לאחר שבית משפט של פירוק ייתן את החלטתו בבקשה לאישור הסדר הנושים שהוגשה לו, הסדר שמכוחו אמור היה המשיב, כנושה מובטח, להיפרע 100% מחוב החברה כלפיו.

הסדר הנושים אכן אושר ביום 29.1.12 ולפיו אמורים הנושים המובטחים, בהם המשיב, להיפרע 100% מחוב החברה כלפיהם. ביום 5.3.12 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המבקשת לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. ביום 11.3.12 הגיש המשיב בקשה למינוי כונס נכסים שתכליתה מימוש ומכירת הנכס.  

ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשת המבקשת להשהות את ההליכים לפרק זמן של 7 ימים, לצורך הגשת הבקשה דנן.

ביום 20.3.12 נעתרתי לבקשת המבקשת במעמד צד אחד והורתי על מתן צו מניעה ארעי עד לדיון במעמד הצדדים. דיון כאמור התקיים בפני ביום 1.4.12 ובמהלכו ב"כ הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים והסתפקו בסיכום טענותיהם בעל פה.   

2. טענות הצדדים

המבקשת טוענת, כי המשיב ידע היטב כי לחברה אין כל סיכוי לעמוד בהתחייבויותיה כלפיו ועל מנת לצמצם את נזקיו, בחר המשיב במודע להסתיר מן המבקשת את המידע הרלבנטי והקריטי שהיה בידו באשר למצבה הפיננסי של החברה ולהתעלם באופן מופגן מחובת תום הלב והאמון המוגברים החלים עליו בבואו להחתים ערב על משכון ביתו לטובת חובו של אחר כלפיו. פועל יוצא של האמור הוא, כי המבקשת משכנה את הנכס בשלב שלא היה בכך כדי לסייע לחברה, אלא אך כדי להבטיח חובות עבר.

המבקשת טוענת עוד, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, באשר הנזק אשר יגרם לה באם לא יינתן צו מניעה זמני כמבוקש הינו בלתי הפיך וגדול לאין שעור מן הנזק שעשוי להיגרם למשיב אם יינתן הצו, שהרי הנכס מהווה מקור ההכנסה המרכזי של המבקשת, הסובלת מבעיות רפואיות שונות, שהטיפול בהן מצריך משאבים כספיים ניכרים. זאת ועוד. מכירת הנכס תפגע גם בזכויות צדדים שלישיים, ביניהם שוכר הנכס וילדי הגן. מנגד, למשיב לא יגרם כל נזק אם יינתן צו מניעה כמבוקש, שהרי לאור הסדר הנושים צפוי הוא להיפרע 100% מחובה של החברה כלפיו.   

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי עומדת לה עילת תביעה טובה כנגד המשיב, הנתמכת בראיות לכאורה, ובכללן העובדה שאף לא נציג אחד של המשיב שוחח או נפגש עם המבקשת בטרם חתמה על מסמכי המשכנתא וכפועל יוצא מכך המבקשת לא קיבלה מהמשיב את המידע הנדרש והמתחייב אודות משמעותה המלאה של העסקה בה היא מתקשרת.

המשיב טוען, כי בניגוד לנטען על ידי המבקשת לא הייתה לו כל ידיעה בזמן החתמת המבקשת על שטר המשכנתא כי החברה עומדת בפני קריסה. לטענתו, רק כחודש ימים לאחר חתימת המבקשת על שטר המשכנתא נודע לו כי החברה מצויה בקשיים כלכליים, אשר עלולים למנוע את המשך פעילותה העסקית. מידע זה הפתיע את המשיב והביא אותו להגשת בקשה למינוי כנוס נכסים זמני. לשיטת המשיב, הראיה החותכת לכך כי לא הייתה לו כל ידיעה כי החברה עומדת בפני קריסה הינה כי המשיב הזרים לחברה אשראי במסגרת הלוואת on call כחודש לפני קריסת החברה.